פדרמן נ' פלאפל בריבוע עתידים (2001) בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה כספית על סך של 10,762 ₪, בעבור שירותים שסיפק, לפי הטענה, התובע, אדריכל במקצועו לנתבעים.

לטענת התובע, התקשר עם הנתבע 2 בעבור נתבעת 1 לתכנון אחד מסניפיה בראשל"צ. התובע מסתמך על הצעת מחיר/הזמנת שירותי אדריכלות מיום 18/10/07 (להלן:"ההזמנה"), שלפיה שכר עבודתו לפעולות המפורטות בהזמנה, הוא 17,400 ₪ (נספח א' לכתב התביעה). התובע מציין כי לא ביצע את כל הפעולות המפורטות שם (היפנה לס' 3-4) ועל כן תבע סך של 10,762 ₪ בלבד.

ההזמנה איננה חתומה ע"י הנתבעים אך לטענת התובע, כאמור בס' 15 לאותה הזמנה, ביצוע התשלום הראשון (המקדמה) מהווה הסכמה להמשך העבודה ונותן תוקף להסכם ההתקשרות.

הנתבעים הגיעו אליו ביום 26/2/08 וביקשו שיבצע את הדרוש על פי מסמך הדרישות שצורף (ת/2).

הנתבעים שילמו ביום 26/6/08, מקדמה בסך של 2000 ₪ + מע"מ (צורפה חשבונית, נספח ב' לכתב תביעה).

העבודה שביצע התובע לפי טענתו, מצורפת לכתב התביעה.

הנתבעים טוענים כי אינם הנתבעים הנכונים. הנתבעת 1 פועלת בשיטת זכיינות והנתבע הנכון הוא הזכיין של הסניף בראשל"צ, שאף שילם את התשלום הראשון והתייצב לדיון. לגופו של עניין טוענים הנתבעים, כי סוכם על מחיר של 1000$ לביצוע העבודה. שולמה מקדמה של 2000 ₪, בשיעור 50% מהשכר המוסכם. התובע לא סיים את העבודה כנדרש על מנת להגיש תוכניות לאישור העירייה. הנתבעים פנו אליו על מנת שיסיים את העבודה, אך הוא דרש, בניגוד למוסכם, עוד 4000 ₪. זהו סכום שלא הוסכם וגבוה מהמקובל והסביר בנסיבות. נדרשו מהתובע שירותים מצומצמים מאלה שנקובים בהזמנה. הנתבעת מטפלת בעצמה ברישוי מול העירייה. הנתבעים נאלצו לפנות לאחרים שישלימו את המלאכה. הנתבעים ניזוקו מכך והיו מעדיפים שהתובע ישלים את עבודתו. אלא שכאמור, התובע סירב להשלים את העבודה. הנתבעים (או הזכיין בראשל"צ) לא קיבלו את עבודת התובע ולא נעשה בה שימוש, כפי שניתן ללמוד מהתשריטים והתמונות שצירף התובע. כאמור, הנתבעים פנו לאחר שעשה את העבודה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם ועיינתי בחומר שהוגש על ידם, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו.

התובע מכחיש קיומה של הסכמה על שכר של 1000$. עוד הוא טוען כי המקדמה לא הייתה מספקת (לפי ההזמנה, נספח א' המקדמה היא על סך של 3480 ₪ + מע"מ). לטענתו, שלח חשבונית נוספת לתשלום, אך זו לא הוצגה על ידו והנתבעים מכחישים כי קיבלו חשבונית שכזו. לתובע לא היה הסבר סביר מדוע המשיך לעבוד בהעדר הסכמה עם הנתבעים לגבי שכר הטרחה, שנתגלעה לכל הפחות, כבר בשלב תשלום המקדמה, וכאשר הצדדים לא חתמו על הסכם או הזמנה לשירות. התובע לא סתר את טענת הנתבעים כי בפועל לא נעשה שימוש בעבודתו שאיננה תואמת את המצב הקיים.

כאמור, ההזמנה למתן שירותי אדריכלות לא נחתמה. ברי שהתובע לא יכול להסתמך על ס' 15 לאותה הזמנה, שלפיו בתשלום המקדמה יש משום נטילת ההתחייבות לפי ההזמנה ע"י הנתבעים. המקדמה אף לא שולמה בהתאם לתנאי אותה הזמנה. שולם סכום נמוך יותר, שתומך דווקא בטענת הנתבעים להסכמה על סך של 1000$. מוצדק גם משיקולי מדיניות משפטית, להטיל על התובע, שמתקשר באותו אופן תדיר עם לקוחותיו, את הסיכון שנובע מהתנהלות לא-ברורה ולא חד-משמעית בכל הקשור לשכר הטרחה ומאי-ההקפדה על הסכמים חתומים. יש עוד לזכור כי התובע קיבל לידיו את תשלום המקדמה, וזה נותר אצלו.

לאור האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט מחוזי-מרכז בתוך 15 ימים

המזכירות תדוור לצדדים בדואר רשום+אישור מסירה

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: